כ-1 מכל 100 תינוקות נולד עם מום בלב. הבשורה הטובה: בזכות אבחון מוקדם, צנתורים, ניתוחים ומעקב צמוד, רוב הילדים גדלים ומנהלים חיים מלאים ופעילים. בעמוד זה תמצאו הסבר על המומים השכיחים ועל המסלול – מהאבחון, דרך הטיפול ועד המעקב לאורך השנים.
מום לב מולד הוא שינוי במבנה הלב או בכלי הדם הגדולים שנוצר בשבועות הראשונים של ההיריון, כשהלב מתפתח. ישנם מומים פשוטים – כמו פגם קטן במחיצה שנסגר מעצמו – ויש מומים מורכבים הדורשים טיפול כבר בימים הראשונים לחיים.
ברוב המקרים לא ניתן להצביע על סיבה אחת. לעיתים קיים קשר לגורמים גנטיים (כמו תסמונת דאון), למחלות של האם (כמו סוכרת), לזיהומים או לתרופות בהיריון, ולסיפור משפחתי של מומי לב. חשוב לדעת: ההורים לא גרמו למום.
בחרו מום כדי לראות אותו על האיור:
ללב ארבעה חללים. צד ימין (כחול) מקבל דם דל-חמצן מהגוף ושולח אותו לריאות דרך עורק הריאה. צד שמאל (אדום) מקבל דם עשיר בחמצן מהריאות ושולח אותו לכל הגוף דרך אבי העורקים. ארבעה מסתמים מכוונים את הזרימה בכיוון אחד, ומחיצות מפרידות בין שני הצדדים.
מה זה? פתח במחיצה שבין שתי העליות, דרכו עובר דם מהצד השמאלי לימני ומעמיס על צד ימין של הלב.
סימנים: לרוב ללא תסמינים; מתגלה באיוושה או באקו לב. פגם גדול עלול לגרום לעייפות ולהפרעות קצב בבגרות.
טיפול: פגמים קטנים נסגרים לעיתים מעצמם. פגם משמעותי מסוג "סקונדום" נסגר בדרך כלל בצנתור עם התקן בגיל הגן; סוגים אחרים – בניתוח.
מה זה? המום הלבבי השכיח ביותר: פתח במחיצה שבין החדרים, דרכו דם בלחץ גבוה עובר מהחדר השמאלי לימני ולריאות.
סימנים: פגם קטן – איוושה בלבד. פגם גדול – נשימה מהירה, הזעה ועייפות בזמן האכלה ועלייה איטית במשקל.
טיפול: רוב הפגמים הקטנים נסגרים מעצמם. בפגם גדול ניתנות תרופות, ובדרך כלל מבוצע ניתוח בחודשים הראשונים; במקרים נבחרים – סגירה בצנתור.
מה זה? כלי דם שמחבר בעובר בין אבי העורקים לעורק הריאה ואמור להיסגר בימים הראשונים אחרי הלידה. כשהוא נשאר פתוח, עובר דרכו דם עודף לריאות. שכיח בפגים.
סימנים: דוקטוס קטן – ללא תסמינים. גדול – קשיי נשימה, קשיי האכלה ועלייה איטית במשקל.
טיפול: בפגים – לעיתים תרופות. בילדים ובפגים שלא הגיבו – סגירה בצנתור עם פקק או סליל, ולעיתים רחוקות ניתוח.
מה זה? פגם גדול במרכז הלב, המערב את המחיצה בין העליות, את המחיצה בין החדרים ואת המסתמים – במקום שני מסתמים יש מסתם משותף אחד. שכיח בילדים עם תסמונת דאון.
סימנים: נשימה מהירה, קשיי האכלה, הזעה ועלייה איטית במשקל כבר בשבועות הראשונים.
טיפול: טיפול תרופתי לאי-ספיקת לב ואחריו ניתוח מתקן, בדרך כלל בגיל 3–6 חודשים. נדרש מעקב לאורך החיים אחר תפקוד המסתמים.
מה זה? המסתם שבין החדר הימני לעורק הריאה צר ואינו נפתח היטב, והחדר הימני נאלץ להתאמץ כדי להזרים דם לריאות.
סימנים: היצרות קלה – איוושה בלבד. היצרות קשה בתינוק – כחלון (צבע כחלחל) וקשיי נשימה.
טיפול: היצרות קלה – מעקב בלבד. היצרות משמעותית מטופלת בהרחבת המסתם בבלון בצנתור, שהיא הטיפול המועדף ובדרך כלל פותרת את הבעיה.
מה זה? היצרות של אבי העורקים, לרוב אחרי יציאת העורקים לראש ולידיים. הלב השמאלי מתאמץ, והדם מגיע בקושי לחלק התחתון של הגוף.
סימנים: בתינוקות – קשיי נשימה והאכלה ולעיתים מצב חירום. בילדים גדולים – לחץ דם גבוה בידיים ודפקים חלשים ברגליים.
טיפול: בילודים ותינוקות – ניתוח. בילדים גדולים ובמבוגרים, או בהיצרות חוזרת – הרחבה בבלון והשתלת תומכן בצנתור.
מה זה? המום הכחלוני השכיח ביותר, המורכב מארבעה רכיבים: פגם גדול בין החדרים, היצרות במוצא לעורק הריאה, אבי העורקים "רוכב" מעל הפגם, ועיבוי שריר החדר הימני. דם דל-חמצן עובר לגוף.
סימנים: כחלון בדרגות שונות, איוושה, ולעיתים "התקפי כחלון" בבכי או במאמץ.
טיפול: ניתוח מתקן, בדרך כלל בגיל 3–6 חודשים. בהמשך החיים המסתם הריאתי נוטה לדלוף, ורבים זקוקים להחלפתו – כיום לרוב בהשתלת מסתם ריאתי בצנתור.
מה זה? אבי העורקים יוצא מהחדר הימני ועורק הריאה מהחדר השמאלי, ולכן הדם דל-החמצן חוזר לגוף והדם העשיר בחמצן חוזר לריאות – שני מעגלים נפרדים.
סימנים: כחלון משמעותי כבר בשעות הראשונות אחרי הלידה. לעיתים קרובות מאובחן באקו לב עוברי.
טיפול: טיפול בפרוסטגלנדין לשמירת הדוקטוס פתוח, ולעיתים פתיחת מחיצת העליות בבלון (רשקינד) בצנתור דחוף. בשבועות הראשונים – ניתוח החלפת עורקים (Arterial switch).
מה זה? החדר השמאלי, המסתמים בצד שמאל ואבי העורקים קטנים מאוד ואינם יכולים להזרים דם לגוף. בימים הראשונים זרימת הדם לגוף תלויה בדוקטוס הפתוח.
סימנים: מתגלה לרוב באקו לב עוברי. אחרי הלידה – כחלון, נשימה מהירה, ובסגירת הדוקטוס – מצב חירום.
טיפול: סדרת ניתוחים בשלבים (נורווד או גישה היברידית, גלן ופונטן) שבסופה החדר הימני משרת את הגוף. צנתורים אבחנתיים וטיפוליים הם חלק קבוע מהמסלול.
כ-1 מכל 100 תינוקות נולד עם מום בלב. בזכות אבחון מוקדם, טיפול ומעקב, רוב הילדים גדלים ומנהלים חיים מלאים ופעילים.
לא. ברוב המקרים אין סיבה אחת. לעיתים יש קשר לגורמים גנטיים (כמו תסמונת דאון), לסוכרת של האם, לזיהומים או לתרופות בהיריון, או לסיפור משפחתי של מומי לב.
כן. סקירת מערכות ואקו לב עוברי, בערך בשבוע 20–24, מאתרים רבים מהמומים עוד לפני הלידה.
לעיתים קרובות כן. רוב הפגמים הקטנים בין החדרים (VSD) וחלק מהפגמים הקטנים בין העליות (ASD) נסגרים מעצמם, ולכן לעיתים מספיק מעקב באקו לב.
רוב הילדים כן – בהתאם להנחיות הקרדיולוג.
כן. נדרש מעקב קרדיולוגי קבוע עם אקו לב ובדיקות לפי הצורך, ובבגרות – המשך מעקב במרפאת מומי לב מולדים במבוגרים. ד"ר חטיב מקבל גם מטופלים מעל גיל 18 עם מומי לב מולדים.
לקריאה נוספת (באנגלית ובגרמנית): congenital-heart-disease.ch
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. האיורים סכמטיים ומפושטים.
